ארכיון תגיות: רשימת מכולת

רצון עם מנוע טורבו

sky photoבמה עסקינן?
לאדם יש 'רצון' – אני רוצה ושואף ל…
'מחשבה' – אני חושב…
'עשיה פיזית' – אני עושה…

מעניין ל'חשוב' כי דקארט אמר: Je pense, donc je suis
אני חושב, משמע אני קיים
כאילו הכוח שמוכיח שהאדם קיים נמצא במחשבה
האדם חושב, יכול לחשוב.
אבל אדם כאילו לא יכול לרצות…
כאילו הרצון של האדם הוא ממנו והלאה.
הרצון הוא מעבר למחשבה שאדם חושב בעצמו.
הרצון הוא מעל לשכל החושב.
מעל עצמותינו.

זה אני 'רוצה'.
זה גם ה'רצון' שלי.
אבל 'אני' כביכול זה לא 'הרצון'.
ה'רצון' הוא משהו שבא מעבר…
ה'רצון' לא מוכיח שאני קיים כי 'הרצון'  היה כאן גם לפני שהייתי קיים.
השאלה היא מה אני עושה עכשיו עם הרצון הזה שבי.

האמנם?
האדם בוחר לרצות לאכול סטייק עוף או לרצות פרגיות.
כלומר הרצון נתון לשליטתו של האדם הוא כן יכול לבחור מה לרצות.

האמנם? – הפוך גוטה הפוך
יש אדם שיכול לבחור לאכול?
האם אדם בוחר לאכול?
הוא שזה משהו טבעי באדם שהוא רוצה לאכול.
הוא יכול לצום אבל עדיין הרצון לאכול ולשתות לא ייפסק בגלל ההחלטה שלו לצום.
האם אדם יכול לרצות לנשום, לרצות שהלב שלו יפעם?

אז יש כאן למעשה שני סוגים של רצונות.

יש רצון כללי עליון ועמוק שאין לאדם השגה בו.
רצון שנולד יחד איתו או אולי אפילו נולד לפני שהוא נולד.
יש את הרצון של ההורים שיהיה ילד ומכוח אותו רצון אתה נוצר.

שֶׁעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה נוֹצָר,
(וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה נוֹלָד),
וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה חַי…

לא שואלים אותך אם אתה רוצה,
או לא רוצה. אתה כאן!

יש רצון עליון עמוק ומצד שני יש רצון תחתון, קטן וממוקד יותר.

יש רצון עליון שגורם לך לאהוב אומנות או לאהוב מוסיקה כזאת או אחרת.
אתה לא שולט על זה ממש. אם אתה אוהב אומנות או לא אוהב.
זה לא ממש משהו שאתה יכול לבחור אותו.
אתה רואה רק את הצד השני של הרצון העמוק שלך, אתה 'יודע' שאתה אוהב אומנות.
אתה לא ממש יודע 'למה?'

זהו רצון עליון, ומצד שני בחפץ שלך לרצות אומנות אתה יכול להתמקד באיזה סוג של אומנות אתה כרגע נמשך יותר.
או איזה סוג של אוכל עושה לך את זה כרגע.
אתה יכול 'לכוון' את הרצון המוקדם שלך ברגע ספציפי לרצון ספציפי ב'רצון' מדויק 'מה אתה רוצה עכשיו?'
אבל אתה לא ממש יכול 'לא לרצות'.

אדם שהוא במצב של 'לא רוצה' באופן פנימי ועמוק הפסיק להיות בן-אדם.
אי אפשר לגמרי 'לא לרצות' לחיות. אדם לא יכול להפסיק לנשום ככה סתם ברצונו החופשי.
אבל ברובד נמוך יותר אדם חולה יכול במובן מסוים "להפסיק לרצות'.
עדיין יש נקודה של רצון שהיא לא בהשגתו.

מיקוד מטרה מול פיזור הדעת
כאשר הרצון ממוקד, ברור, והדימיון חזק הרצון יותר חזק.
ואם הרצון הוא כללי אז זה לא הולך לשום מקום.

יש הבדל בין לרצות אהבה, זוגיות ולהתחתן באופן כללי מול להתחתן עם בחור מסוים.
כאשר מדברים על הרצון להתחתן מדובר ברצון כללי
אבל כאשר מדברים על רצון להתחתן עם בחור ספציפי עם עיניים כאלה,
ושיער  כזה וממש כל הפרטים עד שאפשר ממש לדמיין אותו.
אפשר גם לדמיין שיחה איתו, את המגע איתו.
ממש אפשר לחוש אותו חי מדבר קיים כאילו הוא עומד מולנו.

זה סיפור אחר לגמרי.

לכאורה מדובר אולי בדבר טוב להיות ממוקד מטרה ברצון.
הנה אני יודעת בדיוק מי אני מחפשת ואיך נראה בחור חלומותיי.
לא?
תחשבו על זה לפני שתמשיכו לקרוא מה אני 'חושב' על כך.
אולי אני טועה ואשמח שתגיבו לי על הנאמר כאן כדי שאוכל לתקן את 'מחשבותי'.

….

יש כאן שני דברים סותרים ברצון.
יש רצון פנימי כללי ויש רצון ממוקד וספציפי.
אני חושב שלצייר את הבחור בצורה מדויקת, ממש 'רשימת מכולת' וכו'
זה לא בהכרח רעיון טוב. זה יכול אולי להצליח כמו שכל דבר יכול להצליח.
אבל זאת לא הדרך להשיג מטרה ולהצליח.

א. יכול להיות שאדם ממש כמו שציירתם בדימיון פשוט לא קיים.
הוא פשוט מושלם מכדי להיות אמיתי.

ב. וזה נראה לי יותר חשוב.
ברגע שציירתם בדימיון וברצון דמות כל כך ממוקדת אתם איפה שהוא מפספסים את הרצון הכללי.
הרצון הפרטי הממוקד מפספס את הכוח ואת האפשרויות של הרצון הכללי.
אולי יעבור לכם בחור מתחת לאף שעונה על כל הדרישות והצרכים של הרצון הכללי ולא תבחינו בו כלל.
למה?
כי אתם פשוט תהיו עסוקים מידי ברצון הממוקד.
לא חבל?

אז איך יוצאים מהפלונטר הזה,
איך פותרים את חידת החיים הזאת?

הרצון בנוי משני חלקים שנראים לכאורה סותרים אחד את השני.
יש את הרצון הכללי שהוא הסיבה לכל וה'אב' לכל הרצונות
ויש את הרצון הממוקד מטרה שהוא התוצאתי.

אם מתמקדים ברצון הממוקד עלולים לפספס את הרצון העליון הסיבתי.
אני לא יודע אם זה מבחינת 'תפשת מרובה לא תפשת'
או לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלימה.
משהו פה לא הולך.

חברים זה משהו שנמצא בכל אחד מאיתנו.
הרצון זה משהו שנמצא בכל אחד מאיתנו
והרצון הזה סותר את עצמו.

איך יוצאים מזה?
קודם כל עצם העובדה שיודעים ומכירים את הבעיה זאת כבר חצי תשובה.

לגבי הרצון להתחתן והרצון הממוקד לבחור מסוים אני חושב שיש לי פתרון להציע.
לגבי הרצון הכללי העליון אין מה לגעת בו וגם אי אפשר.
מה שכן אפשר לחזק ולהעצים אותו.
להעצים את הרצון הכללי.

לגבי הרצון הממוקד.
פשוט צריך להתמקד במשהו שלא מפריע לרצון העליון.
הרבה אנשים יוצאים לשוק ההכרויות עם 'רשימת מכולת'.
אני לא פוסל לגמרי, יש לכך מקום.
יש דברים שצריך לבדוק.
השאלה היא לאיזו רזולוציה יורדים.

אבל אם לא נהיה ממוקדים אז פספסנו את הכוח של הרצון הממוקד.
איזה מן הצעה זאת להציע לא להיות ממוקדים ברצון הממוקד. זה עיקר הכוח שלו.

נכון מאוד.
אבל מי אמר שצריך להיות ממוקדים ב'רשימת מכולת' מי אמר שאותה רשימה היא בכלל נכונה בשבילך?
אולי היא רשימה מזויפת שנובעת מלחץ חברתי או משפחתי ולא באמת נכונה לגביך?
ואז ברור שזה לא יילך.
כי הרצון הכללי לא ייתן לך לבחור מישהו שלא מתאים לך באמת!

אז מה עושים?
א. צריך לברר אם הרצון הממוקד הוא באמת הרצון שלך.
שזה עצמו עבודה לא פשוטה בכלל.

ב. ההצעה שלי, במקום להתמקד ב'רשימת מכולת' צריך להתמקד בסוג הקשר.
במקום ב'מי?' להתמקד ב'מה?' וב'איך?'

מה רוצים שיהיה בקשר הזה?
איך את/ה מדמיין את הקשר הזה?
איך נראית התקשורת הזוגית בקשר כזה?
מה את/ה מרגיש כשאת/ה נמצא בקשר כזה?

בצורה כזאת שני סוגי הרצונות משלימים אחד את השני ויוצרים רצון אחד ממש חזק בכיוון הנכון!
רצון עם מנוע טורבו!